Davar Akher

We now turn to the version of the story as it is recorded by the Babylonian Talmud. Much of this may appear repetitive, as many of the traditions recorded here are also to be found in other sources at which we have already looked. Nonetheless, this story is more developed than the others and it behoves us to look at it in its own right. The translation throughout is my own.

אחר קיצץ בנטיעות עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך מאי היא חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל אמר גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי שמא חס ושלום ב’ רשויות הן אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא א”ל מ”ט כי חזיתיה לא קמת מקמיה איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר
bHag 15a

Read the rest of this entry »

As was noted in the previous installment, my translations of the Palestinian material are taken from Jeffrey L. Rubenstein, Talmudic Stories: Narrative Art, Composition, and Culture (Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1999), 82-86. Rubenstein’s scriptural quotations are all taken from JPS. Emphasis and parentheses are his.

וכל דא מן הן אתה ליה אלא פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר וראה אדם אחד עלה לראש הדקל ונטל אם על הבנים וירד משם בשלוה למחר ראה אדם אחר שעלה לראש הדקל ונטל את הבנים ושילח את האם וירד משם והכישו נחש ומת אמר כתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים איכן היא טובתו של זה איכן היא אריכות ימיו של זה ולא היה יודע שדרשה רבי יעקב לפנים ממנו למען ייטב לך לעולם הבא שכולו טוב והארכת ימים לעתיד שכולו ארוך
pHag 77b

Read the rest of this entry »

The Palestinian Talmud (pHag 77b-c) commences its narrative concerning EbA by quoting the Tosefta. There are a few differences in their version of the Tosefta but, as these are limited to the choice of verbs and the order of the sages involved, I shall only reproduce it here from the point where it begins by speaking of EbA himself.

Throughout this entire section, the translation presented is that of Jeffrey L. Rubenstein, Talmudic Stories: Narrative Art, Composition, and Culture (Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1999), 82-86. Rubenstein’s scriptural quotations are all taken from JPS. Emphasis and parentheses are his.

אחר הציץ וקיצץ בנטיעות מני אחר אלישע בן אבויה שהיה הורג רבי תורה אמרין כל תלמיד דהוה חמי ליה משכח באוריתא הוה קטיל ליה
pHag 77b

Read the rest of this entry »

תניא מעשה ומת אביו של רבי צדוק בגינזק והודיעוהו לאחר שלש שנים ובא ושאל את אלישע בן אבויה וזקנים שעמו ואמרו נהוג שבעה ושלשים וכשמת בנו של רבי אחייה בגולה ישב עליו שבעה ושלשים
baraita, bMo’ed 20aMy translation:
It is taught: It once happened that Rabbi Tzadoq’s father died in Ginzaq and they informed him [of the fact] after three years. He came and he asked Elisha ben Abuya and the sages who were with him and they said, “Observe thirty-seven days”.
And when Rabbi Ahiah’s son died in Babylonia [lit. 'in exile'], he sat over him for thirty-seven [days].

This is the sole attributed halakhic statement of EbA. While what he says may be of some import, of greater significance is the fact that the editors of the Talmud saw fit to include it – despite traditions to which we will soon turn.

Read the rest of this entry »

The following document is designed to serve as an analysis of Elisha ben Abuya (henceforth, EbA) and his role throughout the Rabbinic literature. While it is not strictly necessary for an appreciation of EbA’s personality, I have provided a preface that deals with the antediluvian (“pre-flood”) character, Enoch. We had occasion to note at the end of that preface that Enoch, in his afterlife, became an angel known as Metatron (מיטטרון). In our upcoming appraisal of the main EbA narrative, this association will have interesting connotations.

There are several texts that are relevant to an understanding of EbA and we shall endeavor to approach them in a chronological order. For the purpose of clarity, I shall list those texts here:

Read the rest of this entry »